<h1>יראים סימן קע"א</h1>
<h2>דף טו:</h2>
תרומה ומעשר. תירא את ה' אלהיך ותעבוד קים [אשר הזהיר] וצוה בפ' שופטים ושוטרים לתת תרומה לכהן. דכתיב וזה יהיה (לך) משפט הכהנים וכתיב ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו. ואותה ראשית נקרא תרומה דכתיב בפ' ויקח קרח וזה לך תרומת מתנם וסמיך ליה כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לה' לך נתתים מעשר דכתיב בפ' ויקח קרח ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה ודין תרומות ומעשרות הן ותולדותיהן במה הן נוהגין כבר פירשנו למעלה בדין מתנות כהונה [סי' קמ"ו] וכשם שהוא מחוייב לתת תרומה לכהן כך האוכלה בשוגג חייב לתת אותה וחומשה לכהן דכתיב באמור אל הכהנים איש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו ונתן לכהן את הקדש ותנן במס' תרומות [פ"ו מ"ב] קרן לבעלים וחומש לכל מי שירצה פי' לכל כהן שירצה. ותניא בת"כ נאמר כאן קדש ונאמר להלן וזר לא יאכל קדש מה להלן בקדשי הגבול אף כאן בקדשי הגבול והתם מנ"ל, דכתיב בההוא עניינא ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים וההוא קרא מוקמינן ביבמות בהערל [ע"ד ב'] בתרומה דתלתא קראי כתיבי כתיב ורחץ וטהר ובא השמש וטהר וכפר עליה הכהן וטהרה הא כיצד ורחץ למעשר ובא השמש לתרומה וכפר לקדשים והיינו דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל אפילו בקדשים ובכלל אותו קדש של תרומה ישנו כל דבר הנקרא תרומה להתחייב עליה חומש לזר האוכלם ותנן בב"מ בהזהב [נ"ה ב'] חמשה חומשין הן ואלו הן האוכל תרומה ותרומת מעשר ודאי ודמאי וחלה ובכורים מוסיף [חומש] וטעמא דכל הני איקרי תרומות והוו בכלל קדש (דהיא) [דקרא] תרומה גדולה (ש)היא [ש]נקראת תרומה כאשר הוכחתי ופרשתי בתחלה. תרומת מעשר נקראת תרומה דכתיב בויקח קרח (דכתיב) והרימותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר. ושל דמאי מדרבנן, וחלה נקראת תרומה דכתיב חלה תרימו תרומה, בכורים איקרו תרומה דכתיב ותרומת ידך [אלו בכורים בפ' הערל [ע"ג ע"ב] דכתיב בהו יד ולקח הכהן הטנא מידך, ובמס' תרומות תנן] (פי') האוכל בתרומה שוגג משלם קרן וחומש [ואם היתה תרומת הקדש משלם ב' חומשין וקרן] ואשם [אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך אחת טמאה ואחת טהורה משלם חומש] וחומשא דחומשא. אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנים והן נעשים תרומה ואם רצה הכהן למחול אינו מוחל. ובפרק הזהב מספקא ליה חומש חומשא מנא לן אי משום דכתיב ויסף חמישיתו עליו והוה ליה (חמישיותו) [חמישיתיו].
